לפני כ־15,000 שנים החל באזור הלבנט תהליך הדרגתי שבו קהילות של ציידים לקטים עברו מאורח חיים נייד לאורח חיים קבוע יותר. בני התרבות הנאטופית צמצמו בהדרגה את נדודיהם, הקימו מבני מגורים וניצלו מגוון רחב יותר של מקורות מזון בסביבתם. תקופה זו נחשבת לשלב חשוב בתולדות ההתיישבות האנושית, עוד לפני התפתחות החקלאות. במקביל, ההישענות לאורך זמן על המשאבים הזמינים בסביבה הקרובה הייתה כרוכה בניצול מגוון רחב יותר של מקורות מזון.

במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, ביקשו ד"ר מעיין לב מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה ומהמכון לארכיאולוגיה פרהיסטורית ופרוטו־היסטורית באוניברסיטת קיל בגרמניה, יחד עם פרופ' מינה וינשטיין עברון ופרופ' ראובן ישורון מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות וממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לבדוק אם נחשים ולטאות היו חלק מתזונת הנאטופים לאורך אלפי שנות התיישבות, אילו מינים נוצלו למאכל והאם השינויים בצריכתם היו קשורים למידת הקביעות והאינטנסיביות של החיים באתר. כל זאת במסגרת פרויקט שמוביל פרופ' ישורון, במימון הקרן הלאומית למדע, על ישיבת הקבע הקדומה בתולדות האנושות.

במחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences – PNAS, נמצא כי בני התרבות הנאטופית שחיו באזור הכרמל לפני כ־15,000 שנים אכלו נחשים ולטאות באופן שיטתי לאורך כ־3,000 שנים. החוקרים מצאו כי צריכת הזוחלים הייתה גבוהה יותר בתקופות שבהן החיים באתר היו קבועים ואינטנסיביים יותר כחלק מנטישת חיי הנוודות.

‏יזמנו פרסום כתבות בנושא בעיתונים: הארץ, ישראל היום, מעריב ובאתרים YNET , וואלה, ,Ynetnews ,Jerusalem Post הידען, ניוז חיפה והקריות,  The Pulse.

‏כמו כן, ד"ר מעיין לב התראיינה בנושא בתוכנית 'שלושה שיודעים' בכאן תרבות וברדיו קול רגע.