תשעה גושי ברזל גולמי בני כ־2,600 שנים, שהתגלו בחפירה תת־ימית בלגונת דור הסמוכה לחוף הכרמל, עומדים במרכז מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת Heritage Science. הגושים השתמרו במצבם המקורי, כפי שיצאו מתנור ההתכה, ללא סימני חישול או עיבוד נוסף. הממצא מספק עדות נדירה לכך שברזל הועבר במסחר ימי כשהוא במצבו הראשוני לאחר ההפקה. 

החוקרים פרופ' צילה אשל ופרופ' אסף יסעור לנדאו מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות ומהמכון ללימודי ים על שם ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה, יחד ד"ר שמואל אריאלי וד"ר אנדריי יופה מהמכון הישראלי לטכנולוגיות ייצור חומרים בטכניון, פרופ' דפנה לנגוט מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, פרופ' תום לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו וחוקרים נוספים, ביקשו להבין מה טיבם של גושי הברזל שהתגלו במטען של ספינה קדומה בלגונת חוף דור, וכיצד הם משתלבים בהבנת תהליכי הייצור והמסחר בברזל במזרח הים התיכון בתקופת הברזל.

מתוצאות המחקר עולה כי גושי הברזל שהתגלו בלגונת דור לא עברו עיבוד לאחר תהליך ההתכה. המבנה הפנימי של המתכת כולל נקבוביות רבות ושאריות סיגים, ללא סימני חישול או עבודה בפטיש, דבר המעיד כי הברזל נותר במצב שבו יצא מתנור ההתכה. עוד עולה במחקר כי שכבת הסיגים שעטפה את הגושים שימשה מעטפת הגנה טבעית מפני קורוזיה וכך אפשרה את השתמרות המתכת במצב יוצא דופן במשך כ־2,600 שנים מתחת למים. 

בדיקת הענף המפוחם שנלכד בתוך אחד הגושים מצביעה על כך שהמטען מתוארך לתקופה משלהי המאה השביעית לפני הספירה או תחילת המאה השישית לפני הספירה. ממצאים אלה מספקים עדות לכך שברזל הועבר במסחר ימי במצבו הגולמי, כפי שיצא מתהליך ההתכה, ובאמצעותם ניתן להבין כי שלבי הייצור היו לעיתים מופרדים: הברזל הופק באתרי התכה, הועבר כחומר גלם ורק לאחר הגעתו ליעד עובד בידי נפחים בסדנאות מקומיות.